מסתבר שהבניה המתקדמת מתקדמת גם בארץ, ומדי שנה בונים בישראל כ 300-500 בתים בשיטה הזו. אז נפגשנו עם אופיר כוכבי, מהנדס בקרה וקבלן רשום מומחה לבנייה מתקדמת וניהול פרויקטים, לשיחה על ההבדלים בתהליך העבודה בשיטה, ועל היתרונות הרבים שהיא מביאה עימה – למתכננים וללקוחות.
אופיר איך הגעת להתמחות בתחום הבנייה המתקדמת?
זה סיפור די רומנטי. לפני כעשור אשתי מאוד רצתה שנבנה בית אבל אני נרתעתי מלהיכנס לזה. יום אחד היא הביאה פרסום של חברת מייטק, וברגע שראיתי את זה אמרתי לה: אוקיי, בונים! רק אז הבנתי שמה שעצר אותי עד עכשיו היה שיטת הבנייה בבלוקים ובטון.
באותו זמן עבדתי כמהנדס בקרה, לא היה לי שום ניסיון מעשי כקבלן בניה, אבל ברגע שהתחלתי לבנות את הבית שלי, התאהבתי בשיטה, וכל מה שיכלתי – עשיתי בעצמי: הברגתי את השלד, חיברתי את הלוחות, עמדתי על הברכיים, עם הרצף, ודפקנו ביחד על הבלטות, וכחשמלאי – ביצעתי את כל עבודות החשמל בבית. זו הייתה עבורי תקופה קסומה וככה גם למדתי מה עובד ומה לא עובד.
לפני 10 שנים הנושא היה בחיתוליו בארץ, ועשיתי מחקרים מאוד מעמיקים על מה קיים, איפה המגבלות ומה יותר טוב. הבית שלי היה מגרש המשחקים שעליו עשיתי ניסיונות וגם טעויות, וכשהחלטתי להפוך את זה למקצוע, כבר ידעתי איך לעשות את זה נכון.
מה מיוחד בשיטה המתקדמת?
חשוב להבין שלמרות שבארץ אנו מכנים את הבניה בבלוקים ובטון "קונבנציונלית", ברוב העולם המערבי, באירופה באוסטרליה ובצפון אמריקה, הבנייה שאנחנו מכנים "מתקדמת", היא הסטנדרט.
מדובר על מבנה שהשלד שלו לא עשוי מבטון, אלא מפלדה דקת דופן, שלמעשה מחליפה את קורות העץ המסורתיות והמתכלות, שהיו רגישות לפגעי ריקבון וטרמיטים.
מה היתרונות הכי משמעותיים של השיטה ללקוח?
עמידות גבוהה – עפ"י מחקרים השימוש בשלד פלדה מאריך בצורה דרמטית את אורך החיים של המבנה. כיון שהפלדה נמתחת ולא נשברת או אפילו נסדקת, השלד הגמיש מצליח להתמודד עם תזוזות הקרקע היומיומיות, וניסויים הוכיחו שהוא גם עמיד באופן יוצא מהכלל בפני תזוזות יותר קיצוניות, של רעידות אדמה.
בית ללא תחזוקה – מעולם לא ראיתי סדקים במעטפת חיצונית של בית. למבנים בבניה מתקדמת יש עמודות יוצאת מן הכלל בפני תזוזות קרקע והגמישות של מעטפת המבנה מאפשרת לה להמתח מבלי להסדק.
בידוד תרמי מצוין – לקירות המעטפת Value R של מעל 4 מטר מרובע לואט לשעה, כשהתקן הישראלי עומד על 1. לשם השוואה ערך ההתנגדות התרמי של בלוק איטונג, ללא הטיח התרמי, הוא 0.82. סיפור משעשע שקרה לנו בהקשר הזה הוא שבחורף הראשון שלנו בבית, מרוב שהיה נעים וחמים בפנים, לקחנו את הילדים לגן עם בגדים קצרים, והיינו צריכים לחזור הביתה ולהחליף בגדים.
חיסכון בהוצאות האנרגיה – הבידוד התרמי המעולה מביא גם לחיסכון משמעותי בהוצאות האנרגיה על החימום והקירור, וגם הרבה יותר נעים לחיות בבית עם אויר צח, ללא קירור וחימום.
ומה באשר לקיימות?
לצד היעילות האנרגטית של המגורים במבנה, גם לתהליך הבנייה המתקדמת יש תביעת רגל אקולוגית נמוכה משמעותית ביחס לבניה רטובה המייצרת בערך פי 10 יותר פסולת. בבניה מתקדמת השלד מיוצר במפעל ובשטח לא חותכים ולא זורקים כלום. כמו כן, בשל המשקל הקל – גם השינוע חסכוני ואקולוגי יותר, ובבוא הזמן גם ניתן למחזר את השלד במלואו, מה שכמעט לא אפשרי עם בטון.
הבניה המתקדמת מהירה יותר?
בהחלט. בניגוד ליציקה וטיח שבבניה הקונבנציונלית, החלק המשמעותי של הבניה המתקדמת נעשה בצורה יבשה ובכך נחסך זמן ייבוש של כשלושה חדשים.
בנוסף, בבניה מתקדמת יש המון תהליכים שמבוצעים במקביל. ביום שמסיימים את יציקת הממ"ד, השלד, שמיוצר במפעל, כבר מגיע לשטח, ומהרגע שהוא מוכן, במקביל לחיפוי שלו, מתחילים בהשמת התשתיות בקירות.
בסה"כ, השיטה המתקדמת חוסכת כ- 40% מזמן הבניה. וילה ממוצעת שלוקח לבנות, כ 12-14 חודשים בבניה קונבנציונלית, אפשר להשלים בבניה מתקדמת תוך 6-8 חודשים.
ואיך עובד הקשר עם המתכננים?
הקירות מיוצרים במפעל, עפ"י התוכנית האדריכלית, והם כוללים כבר את כל המידות והפתחים המיוחדים שהמתכנן רצה, לרבות נקבים לצמ"ג (צינור מי גשם). מאחר והדיוק הוא מוחלט, אין צורך לבצע בשטח שום חיתוך, ונשאר רק לחבר את הקירות לפי תוכנית ההרכבה.
אדריכלים מאוד אוהבים לבנות בשיטה המתקדמת כי לא מתווכחים איתם, לא אומרים להם "אי אפשר" והם מקבלים בדיוק את מה שהם רוצים, לא ס"מ אחד יותר או פחות. הדיוק הזה מאוד משפר גם את איכות העבודה וגם את חווית הלקוח בתוך הפרויקט.
כלומר, בניהול הפרויקט אפשר להזמין את אנשי המטבח וחלונות גם בלי ששמת עדיין בורג בקרקע?
כן, ברמה עקרונית זה נכון, אבל לרוב אנשי המקצוע לא יסכימו לייצר בלי לקחת מידות בשטח. אנחנו עובדים הרבה עם חלונות מרוין שמגיעים במידות סטנדרטיות, ומיצרים את גודל הפתח בדיוק בהתאמה לחלון.
מה ההבדל ברמת תשתיות החשמל והאינסטלציה? האם נדרשת התמחות מיוחדת?
בבניה מתקדמת, אנשי האינסטלציה והחשמל עובדים בתוך שלד עם קירות חלולים, לפני החיפוי והבידוד, ולכן המעבר שלהם בתוך הקונסטרוקציה, מאוד קל.
גם לאחר סיום הבניה, התשתיות נשארות מאוד נגישות, כך שאם נדרש להוסיף או לתקן משהו, אין צורך בקונגו, ואין אבק ולכלוך, מספיק סכין יפני, שפכטל וצבע – והקיר נראה כמו חדש.
ומה לגבי העלויות?
היתרון הגדול של הבניה המתקדמת הוא שהלקוח מקבל מוצר פרמיום, שהוא הרבה יותר מבודד וברמת גמר הרבה יותר גבוהה, במחיר של בניה קונבנציונלית באיכות טובה. לפי סוג המבנה, יתכנו פערים קטנים במחיר לכ"א מהשיטות.
האם בחדירת מים יש סיכוי שהשלד יחליד?
השלד מגלוון ברמה גבוהה של 275 גר' למ"ר. למעשה, בגלל לחץ אדים חיובי בתוך המבנה, לפחות חצי מהשנה השלד רטוב ממעבר של מולקולות האדים החוצה, דרך קירות הגבס. החיפוי החיצוני הוא נושם כך שאין עיבוי בתוך הקירות, וכשפותחים קירות שעמדו שנים לא נתקלים בבעיות רטיבות.
האם יש הכרח לעשות רצפת בטון?
אופן הביסוס נקבע לפי סוג הקרקע. היום נהוג לבנות בתים איכותיים על כלונסאות, אבל יש מקומות שבונים על פלטה. משיקולי מהירות, ייתכן ויהיה לזה שימוש בשיקום עוטף עזה. היום גם יודעים לייצר בית יביל ברמה הכי גבוהה, שמגיע על מסגרת פלדה, ובשטח מחליטים אם הבית ישב על כלונסאות או חביות.
מה לגבי תוספות בניה?
בתוספות בניה הרבה פעמים יש יתרון לשיטה היבשה (המתקדמת) שחוסכת לכלוך ובלאגן. באחד הפרויקטים הוספנו קומה לבית עם תקרת רביץ. ניסרנו את הרעפים, הכנסנו את אגדי הפלדה בין הקורות, ובנינו את כל הקומה העליונה מבלי לגעת בקומת הקרקע, תוך כדי שהמשפחה גרה בה.
בנוסף, המשקל הסטטי הנמוך של הבניה המתקדמת מאפשר להוסיף קומות גם למבנים שלא תוכננו מראש לשאת קומה נוספת, כשלפעמים זו הדרך היחידה לבצע את הפרויקט. לדוגמה, היה לנו פרויקט של הגדלת אחוזי בניה למבני רכבת משנות ה- 60 ברמת אביב. הוספנו שתי קומות, בסה"כ שטח בנוי של 170 מ"ר, על גבי קומת הקרקע שהייתה שייכת לשכן אחר ולא תוכננה לשאת בניה נוספת. הבניה המתקדמת היתה הדרך היחידה לביצוע הפרויקט הזה.
מה החסרונות של השיטה המתקדמת?
בבניה מתקדמת העמידות לפצצות ולטילים נמוכה יותר. הממ"ד אמנם תמיד זהה (מבטון), אך במקרה של פיצוץ בקרבת הבית, למבנה בטון ובלוקים תהיה עמידות גבוהה יותר.
בנוסף, לא ניתן לבנות מרתפים בבנייה מתקדמת.
כדי למקסם את היתרונות ללקוחות הרבה פעמים אנחנו משלבים בין שתי שיטות הבניה, לדוגמה בניית מרתף בטון עם כלונסאות, ומעל פני הקרקע – בניה מתקדמת שנותנת עמידות ובידוד.
יש פה חשיבה הנדסית שונה – עד כמה זה מהווה בעיה כשעוברים משיטה לשיטה?
תכנון מבני פלדה מצריך ידע והתמחות. אנחנו עובדים עם מהנדס מטעם היצרן שעושה בעצמו את כל החישובים הסטטיים של שלד הפלדה, והחישובים מוגשים לאישור הקונסטרוקטור של הבטון. הפיקוח בשטח מתבצע על ידי מהנדס מטעמנו.
מה עוד חשוב למתכננים לדעת?
בהרבה מקרים כשהבטון מגביל, כמו למשל באלמנטים מרחפים וכשאין מספיק מקום, הפלדה מצילה את המצב ונותנת למתכנן יותר חופש, בגלל היחס הטוב יותר של משקל וחוזק.
בבניה מתקדמת הקירות יותר דקים, כך שגם אם התכנון לא לקח את זה בחשבון לרוב זה לא מהווה בעיה כי זה מגדיל את החלל. לפעמים כן יש צורך להזיז בגלל זה פתחים, אבל זה מאוד בשוליים. יש לא מעט בתים שלקחו תכנון לבניה קונבנציונלית ויישמו בפועל בבניה מתקדמת מאוד בקלות. מתכנן שלא מכיר את השיטה תמיד יכול להתייעץ איתנו.
לסיכום, אני מאוד ממליץ על בניה מתקדמת. לשמחתי, המודעות לנושא עלתה בשנים האחרונות ויש כל הזמן השקעה במחקר ופיתוח של שיטות חדשות ומשופרות.
