מעבר לערך המוסף של חוזק, בידוד וקיצור בלו"ז הפרויקט, הבנייה בתבניות בטון מבודד ICF פותחת מגוון אפשרויות עיצוביות שמורכב ויקר לממש בסוגי בנייה אחרים. נפגשנו עם דורון ערוסי, מנכ"ל Eco Build לשיחה על הבניה בשיטת Nudura.
דורון, ספר לנו על השיטה
מדובר בשיטת בנייה בבטון, שאותו יוצקים לתוך תבניות ICF מפוליסטירן מוקצף. מאוד קל לעבוד עם התבניות האלו, והן נשארות סביב הבטון גם לאחר היציקה ומייצרות בידוד מעולה. גם בהיבט של איטום, השיטה נותנת עמידות מוחלטת לחדירת מים, אדים ולחות, כך שלא מתפתחים על הקירות עובש וטחב.
זוהי שיטה אקולוגית מחומרים ממוחזרים ומתמחזרים, בדירוג הבניה הגבוה ביותר של בניה ירוקה בארץ. הפוליסטירן המוקצף עשוי מ- 100% פלסטיק ממוחזר, ניתן למחזר אותו שוב, וגם פסולת הבניין בשיטה מועטה מאוד.
שיטת נודורה נוסדה כשיטה לבנית מרתפים בתנאי הקיפאון והרטיבות של קנדה. מאז, השיטה "טיפסה" גם לגובה ונמצאת כיום בשימוש ב 86 מדינות, כשמוצריה עמידים בכל טווחי האקלים והתנאים הססמיים, ועומדים במאות תקנים אמריקאים ואירופאים לרבות התקן הצבאי האמריקאי המחמיר. בארץ, מדי שנה בונים בשיטה אלפי יח"ד והשימוש בה הולך ומתרחב.
מה השוני העיקרי במבנה, לעומת מבנה בבניה מסורתית קונבנציונלית?
ההבדל העיקרי הוא החוזק שמתקבל. בבדיקות מעבדה שהשוו בין שתי שיטות היציקה, נלקחו שתי דגימות, 28 יום לאחר היציקה, והתברר שהבטון שנוצק לתבניות ICF חזק כמעט פי שתיים (52 מגה פסקל) מהבטון שנוצק בשיטה הקונבנציונלית (29 מגה פסקל). ב-ICF הבטון עובר תהליך אשפרה בתנאי מעבדה. לא נכנס חמצן, המלט לא נוזל בחריצים ואין קרשי עץ ששותים את המים וגורמים לבטון להתייבש מהר מדי.
מצ"ב סרטון ודו"ח מעבדה המתעדים ניסוי בו בוצעה סדרת פיצוצים במבנה ב- TNT – והבטון של נודורה ניזוק בשריטות בלבד, לעומת יציקות אחרות שנשאר מהן רק מוטות הזיון.
חיזוק המבנים מתבטא גם בעמידות לרוח, בארץ המבנים אמורים לעמוד ברוח במהירות של 105-110 קמ"ש, אבל התקן של נודורה מחמיר יותר והמוצר הכי בסיסי שלה עומד ברוח של 450 קמ"ש, בכל גובה.
איך מונעים מצב של סגרגציה, הרי לא מסירים את התבניות ואי אפשר לראות ולתקן?
יש מכשירים שמראים אם יש כיסי אויר, האחוז שלהם בשיטה הוא אפסי. משתמשים בבטון דחוס עם אגרגט קטן מאוד שלא יכול ליצור "פקקים" בדרך מהברזל וכמובן עושים גם ויברציה.
מה לגבי משך הבניה? לי אישית יצא לראות שיצקו קומה שלמה ביום אחד. זו הייתה חוויה מדהימה.
השיטה חוסכת לפחות 50% מזמן הביצוע, כלומר בניית בית פרטי, כולל מרתף, תיקח כ 6-7 חודשים במקום 14 חודשים. קבלן שעובד איתנו בנה 84 יח"ד, מיסודות ועד לאכלוס, תוך עשרה וחצי חודשים.
יש לנו גם לקוח שהתחיל לבנות בית פרטי של 150 מ"ר ביום חמישי, ושמונה ימים (!) לאחר מכן סיים ונכנס לגור בו.
כשהבאתי את השיטה לארץ חששתי שהעובדים לא יסכימו להיפרד מהפטיש, המסמר והקרש, אבל כל צוות שעבד עם שיטת ICF של חברת NUDURA לא היה מוכן לחזור לשיטה המסורתית. בבנייה בבלוקים, לכל 25 מ"ר, יש צורך בטון בלוקים, כלומר או שמביאים לשטח מנוף בעלויות גדולות או ששורפים חצי יום על פועלים שמעלים את הבלוקים לקומה הראשונה, בעבודה מאומצת, מלכלכת ושורטת. לעומת התבניות שהן קלות משקל – 18 ק"ג מכסה 4.5 מ"ר את החומר ליציקה מעלית בהתמסרות בין קומה לקומה או שלכל היותר צריך לעלות ולרדת 4-5 פעמים
זו שיטה כל כך קלה וידידותית שאנשים עושים איתה בניה עצמית. חשבו בשבילם כבר על הכל וחסכו להם מאמצים, רק לעשות לפי הספר. הכל מאוד חכם, יעיל, פשוט ומדויק. השיטה גם מצמצמת טעויות כי היא מודולרית, אם לא עשית נכון אי אפשר להמשיך, אז היא מאלצת לעבוד נכון ומדויק.
ומה קורה עם בעלי מקצוע – חשמלאים ואינסטלטורים?
הם תמיד מופתעים לטובה כשהם מצליחים לסיים תוך שבוע, עבודה שבעבר לקחה להם פי 3. העבודה גם לא נמרחת על שבועות וחודשים והם לא צריכים לבוא שוב ושוב בכל שלב, הם מגיעים לאתר רק כשהשלד גמור ועושים הכל בקלות, בלי חציבות, ממש כמו סכין חמה על מרגרינה – חותכים, מבצעים וסוגרים הכל עם ספריי קצף.
מבחינת התכנון האדריכלי ועיצוב הפנים – איך מתכננים בשיטה?
השיטה קוראת דרור לדמיון האדריכלי ונותנת למתכננים את כל הכלים והחופש להתבטא ביצירתיות עם כל רעיון שעולה להם לראש – זוויות של 45 מעלות, רדיוסים, מעברים מקירות 20 ל- 15 ו-10 וכל חיפוי של אבן או טיח בשיטה רטובה או יבשה. מבחינת הביצוע, העבודה היא עם מוצרי מדף שנותנים תוצאות מהירות, יפות ואחידות.
יש באתר שלנו מרכז מידע למהנדסים ואדריכלים, סרטוני הדרכה על השיטה וספריית עיצובים עם מעל 2,500 קבצים שונים של פרטים ומפרטים מוכנים לשימוש בפורמטים הנפוצים – PDF DWG RTF. יש שם אלמנטים כמו חלון, דלת, תקרה, חיבור רצפה, קירות במידות עובי שונות, חיבורים לתקרות, גג רעפים ועוד, והמתכננים יכולים להוריד את הקבצים ולשתול את האלמנטים ישירות בתוכניות האוטוקאד.
יש גם מפרטים מדויקים של המידות, כך שניתן לחשב את הגדלים, רמת זיון הברזל בקירות וכו'.
כמובן שתמיד אפשר גם להתייעץ אתנו.
אפשר ליצוק מרתף וממ"ד עם השיטה?
כן, לממ"ד משתמשים בסדרה 1 שכבר נכנסה לתקן 5075. יש גם כאלו שבונים ממ"ד בשיטה המסורתית ואת כל יתר המעטפת עושים עם תבניות נודורה. עבדנו בעבר עם מהנדס פיקוד העורף שאמר שהוא מעדיף שבממ"ד יהיה פוליסטירן ולא בטון וטיח שיכולים לפצוע אנשים.
את המרתף ניתן לאטום ביריעות הדבקה של נודורה, מאוד קל לעבוד איתן, ויש שיטת התזה על בסיס מים. אם משתמשים ביריעות חימום עם אש, נדרש למרוח קודם שכבת טיח על הפוליסטירן.
השיטה בשימוש גם במעטפת הפנימית? ובתקרות בטון?
לפיר המעלית, חדרי המדרגות והממדים משתמשים במוצרי סדרה 1, שיש להם מבחוץ פוליסיטרן מוקצף ומבפנים דיקט. הקבלן יכול לעשות בדיקט שימוש חוזר, 60-100 פעם.
יש לנו טכנולוגיה שמיועדת לתקרות ורצפות בטון, אבל אני ממליץ להשתמש בה רק כשיש ערך מוסף ללקוח, למשל בתקרת הקומה העליונה.
מה קורה אם משתמשים בשיטה גם למחיצות פנימיות, ורוצים לעשות שינוי?
בשיטה הקונבנציונלית – מסורתית, כשרוצים לעשות שינוי נדרש לבדוק בתוכניות, ואם יש עמוד נאלצים להתפשר על המיקום. לאחר מכן, כשפותחים את הבלוקים, היות ויש בהם חללים – הם נשברים, וכשמתקנים אותם עם חומר אחר, בהכרח ייווצרו שם סדקים. ויש גם הרבה אבק ולכלוך מהעבודה.
בשיטה של נודורה פשוט מנסרים את קיר הבטון בדיוק במקום שרוצים, במסור יהלום עם מים, כך שאין אבק, ואז מלבישים את המשקוף, וזהו. כמובן שאם רוצים להוריד קיר שלם נדרש ייעוץ הנדסי.
מעבר לבנייה הפרטית, גם יזמים משתמשים בשיטה?
בהחלט, יש לנו מספר שכונות וקבוצות בניינים רבי קומות, באזורים שונים בארץ.
ומה לגבי העלויות?
העלות של השיטה לא יקרה יותר מבניה קונבנציונלית ואם עובדים חכם – היא תהיה אפילו יותר זולה. החומר עצמו מעט יותר יקר מבלוקים, אבל החיסכון בעלויות העבודה הוא מאוד משמעותי, ובמיוחד אם נעזרים בתבניות מוכנות למשל לסגירת משקוף או חלון, ובאביזרי עזר כמו ברגי בטון, ספריי, סכין חמה ועוד, שחוסכים המון עבודה.
בסופו של דבר, באותו מחיר הלקוחות מקבלים מוצר יותר טוב, מבנה הרבה יותר מדויק, חזק, מבודד וחסכוני בחשמל, וגם עלויות תחזוקה קטנות דרמטית כי הפוליסטירן גמיש כך שלא נוצרים סדקים ואין בלאי מרטיבות.
