נפגשנו לשיחה עם מאיר הראל, ממונה בטיחות מוסמך בהתמחויות: אש, בניין, בטיחות בעבודה וגם מורשה נגישות מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה), על העבודה המשותפת לצד אדריכלים ומעצבים, בפרויקטי בניה חדשה ובשיפוצים.
מהם הממשקים שבהם אדריכלים ומעצבים נעזרים בך?
אני מלווה פרויקטים בכל מה שקשור לבניה ורישוי עסקים ונכנס לתמונה כבר משלב התכנון. לעיתים קרובות הועדה לתכנון ובניה מתנה את היתר הבניה בקבלת תוכניית של יועצי בטיחות, ואז המתכננים פונים אלי. יחד עם זאת, גם אם מוציאים החלטת ועדה שמדלגת על אישור כיבוי אש ומורשה הנגישות, מאוד חשוב להכניס את היועצים בשלב התכנון ולא לרוץ להיתר גרמושקה סופית, כי לפעמים האינפוט של יועצי כיבוי האש והנגישות משפיע על הצורה הגיאומטרית של הבניין. ואז, למרות שכבר יש היתר, צריך לתקן את התכנון שכבר לא מתאים, וגרוע מזה – אם הפרויקט כבר בבנייה, לעיתים נדרש גם להרוס את הקיים.
לדוגמה, באחד הפרויקטים לו אני מייעץ בימים אלו, תוכנן למבנה פתח אחד, אבל בהתאם לכמות האנשים שאמורים להתקהל במקום, הבנתי שנדרשים שני פתחים. זה שינה את כל התוכניות, היה צורך לחשוב על הירידה לקומת הקרקע ומדרגות החירום, ונדרש להקטין את שטח אולם התפילה כי המבואה לא יכולה להכיל 200 איש. לכל זה היו השלכות על צורת המבנה.
ומה אם מזמין העבודה הוא שלוחץ להתקדם?
קורה לא פעם שיזמים נוטים לרוץ קדימה ולהגיד שיטפלו באישורים מאוחר יותר, והמתכננים לפעמים נשאבים לזה גם. אבל בסוף זה עלול לגרום יותר נזק מתועלת למזמין העבודה שעלול להידרש לשאת בעלויות נוספות של עבודה ועיכובים שיגרמו בגלל זה. לדוגמה, בפרויקט שלוויתי הקבלן עבד ללא תוכניות ובנה תא שירותים נגיש בגדול שאינו תקין. לא יכולתי לאשר את התא ובסופו של דבר היה צורך לפרק אותו.
המתכננים לא בקיאים בהנחיות בעצמם?
יש מתכננים יותר ותיקים שכבר יודעים להביא בחשבון שיקולים של נגישות ובטיחות אש, בתכנון, אבל עדיין יכולים להיות כללים והיבטים מקצועיים שהם לא יכירו, ואז דברים יכולים ליפול בין הכיסאות.
לדוגמה בפרויקט לו אני מייעץ, האדריכלית תכננה שירותים בקומת הגלריה ששטחה 150 מ"ר. בתקנות הנגישות כתוב שבקומה ששטחה עד 250 מ"ר אין חובה להנגיש את השירותים, אם הם ניתנים גם בקומת הקרקע, והמשמעות של הידע הזה הוא חיסכון במעלית בשווי 150 אש"ח.
ומה לגבי שיפוצים? מה קורה כשרוצים לעשות שיפוץ בבית או במשרד, או כשקונים משרד מעטפת?
בשיפוצים מאוד חשוב לערב יועצים רלבנטיים כמו יועצי נגישות ובטיחות אש, כבר בשלב התכנון, כדי לקבל מהם הנחיות הן לגבי עמידה בדרישות הכיבוי וההצלה, והן לגבי הסנכרון מול המערכות הקיימות כבר בבניין.
זאת משום שהשינויים שעורכים בחלק מהחללים בבניין, עלולים לפגוע במערכות הקיימות של גילוי האש, הכיבוי האוטומטי, עמדות הכיבוי ובקרת כניסה. גם אם משפצים רק קומה אחת עלולות להיות לזה השלכות על כל הבניין ועלולים להגרם נזקים גם לקומות האחרות ולשכנים מהצדדים.
חשוב להבין, שהחברה המשפצת מתקינה בחלל הספציפי גלאים ומתזים, ועורכת בדיקות תחזוקה משלה. אבל כיועץ, אני דואג גם לאינטגרציה הכוללת ויכול לדרוש למשל בדיקות מעבדה של גורם מקצועי בלתי תלוי שמוודא שכל המערכות – החשמל, מיזוג האויר והמתזים מסונכרנות עם מערכת גילוי העשן ששולטת בהכול, ועם המערכות הראשיות של הבניין, כך שבזמן אמת, הכל באמת יפעל כמו שצריך.
בנוסף, לעיתים משפצים בניין שיש לו כבר אישור כיבוי אש לשטחים הציבוריים, אבל האישור לא כולל את כל אחד מחללי המסחר, המשרדים והתעשיה שעוד צפויים לעבור התאמות. ואז, כשמשכירים את החללים ומשפצים אותם, הכבאות דורשת שיכינו לה תוכנית כיבוי אש לחלל.
מה לגבי בנייני מגורים שלא צריכים תוכנית כיבוי אש?
יש סוג של בניינים שלא נדרש עבורם אישור כיבוי אש, כמו למשל בניין מגורים עד 4 קומות ו 24 דירות, או תוספת לדירת מגורים קיימת ששטחה הכולל לא עולה על 140 מ"ר.
אבל גם בווילות למיניהן, שנכנסות לקטגוריה הזו, אם יש תוספת של קומה כבר כן צריך חוות דעת של יועץ בטיחות, או הכנת תוכנית כיבוי אש לאותה גרמושקה. וכך גם כשיש בדירת מגורים גלריה שההגעה אליה היא באמצעות מדרגות עץ, או כשיש מרתף מאוד גדול או מחסן שצמוד, או בנוי בתוך שטח יחידת הדיור.
תוכנית כיבוי לא נגמרת רק בלשים גלגלון וגלאי עשן בחדרי שינה ולסמן את המטף. יש בנייני מגורים וצמודי קרקע שהם לכאורה פשוטים אבל בעצם יש בהם מורכבות. ואז, ללא תוכנית בטיחות אש מקצועית, התכנון עלול לחשוף את הדיירים לסכנת חיים.
אני מלווה תכנון של בית קפה ומשרדים בבניין חדש. נתבקשתי להכין תוכנית כיבוי אש לשימוש פנימי עבור חברת הניהול של הבניין, אבל לאחר שהשיפוץ הסתיים וקיבלנו את כל האישורים למערכות השונות – מתזים גילוי עשן וכו', התברר שנדרש גם אישור של הכיבוי. ואז למעשה חזרנו להתחלה כי הכיבוי דרשו הכנסה של מעבדות וביקורות נוספות, שאם היינו יודעים על הכל מלכתחילה היינו נערכים לכך אחרת.
יש היום גם הרבה בניה קלה מחומרים שעלולים להיות דליקים, וכאן לא כל המתכננים יודעים שחייבים להכניס מערכות אוטומטיות של גילוי עשן או של כיבוי אש. אז זה המקום שבו איש מקצוע מתחום הבטיחות ייתן את המענה המקצועי הנכון וההכרחי.
נניח שמשפצים משרד ולא דואגים לאישור כיבוי אש, מה יכול לקרות?
גם אם עושים ביטוח כנגד נזקי אש, הוא תקף רק אם יש אישור כיבוי אש, ובאישור כיבוי האש רשום שהוא ניתן רק בתנאי שלא בוצעו בחלל שינויים. כלומר כמחזיק המקום, צריך לדווח לכבאות על כל שינוי במבנה ולבקש את הנחיותיהם בקשר למה שנדרש לעשות כדי לקבל אישור כיבוי אש לאותו חלל או קומה שעובר שיפוץ. בין אם זה תוכנית כיבוי אש חדשה, ביקורת של המפקח וכו'.
אז מהן ההמלצות שלך בהיבט הבטיחות, למעצבים, אדריכלים בונים ומשפצים?
כשמתכננים מבנה חדש זה פשוט יותר בהיבט של הבטיחות, כי יש רשימה תיוג של ההיתרים הנדרשים. אבל בשיפוצים, חשוב להבין שהפרוגרמה היא לא רק מה שהמזמין רוצה אלא גם מה שהרשויות ידרשו, ולזה המתכננים כבר צריכים לדאוג לבד, כי אף אחד אחר לא יקדם את זה עבורם. יש משרדי אדריכלים שאני מלווה כיועץ בית קבוע, ולפעמים קורה שמשאלה אחת שנשאלת "על הדרך", אני יכול לתת לאדריכל הכוונה נקודתית, שתחסוך לו את הצורך בקבלת ייעוץ נפרד לפרויקט.
בנוסף, חשוב גם לדעת שלא כל יועץ כיבוי אש הוא גם יועץ בטיחות ונגישות, ואז אם הועדה מבקשת אישור בטיחות לאכלוס, אבל היועץ ששכרתם מטפל רק בכיבוי אש, הוא לא יכול לתת לכם מענה לנושאים אחרים שקשורים לבטיחות כמו מעקות, גובה הזכוכית, החלקות ועוד.
לגבי אנשים פרטיים שבונים, הם לא תמיד מבינים את השפה המקצועית ואת הדרישות של הוועדה לתכנון ובניה, ולכן מאוד חשוב לקבל ואת כל הדרישות המדויקות של הוועדה ומחלקת רישוי העסקים בכתב.
מאיר הראל
052-8708655
road10@walla.com
