נפגשנו לשיחה עם דוד לנצ'יצקי, מומחה לפתרונות חימום נסתרים על סוגי המערכות, עלויות הקמה ושימוש, יתרונות, חסרונות ומוצרי חימום נוספים.
הי דוד, איך הגעת לתחום?
גדלתי לסבא שהיה אדריכל והפך ליזם וקבלן, ואבא שהמשיך את דרכו בתחום המוסדי כך שאני מכיר את הבנייה מהצד המעשי. כשבגרתי, הייתי תלמיד ישיבה עד שנישאתי ואז "התגלגלתי" לכל מיני עבודות – ממסגרות, נגרות וגבס, דרך עריכה לשונית ותפעול מפעל מצות שהקמתי, ועד להקמה וניהול של מועדונית נוער בסיכון לצד אימון בעלי עסקים צעירים, כמאמן מוסמך.
חבר טוב שלי, איש מזגנים, נקלע לנסיבות בריאותיות, והציע לי לקחת את העסק שלו. המוטו שלי הוא לא להגיד "לא". אני תמיד אומר "כן" ואח"כ לומד ומוצא פתרונות, וכך היה גם הפעם. העסק צמח, העסקתי צוות ומכר שייבא חימום תת רצפתי, הציע לי לעשות את ההתקנות. ניסיתי והתאהבתי, ובעשור התמקדתי והתמחתי בתחום.
אני נשוי ואב ל-7, ולא הייתי יכול להצליח ללא התמיכה הרבה של אשתי.
אני מתמחה בפתרונות חימום שרובם נסתרים, ו/או תת-ריצפתים גם למגזר הביתי – חימום ביתי, וחימום מי צריכה – דודים ומחממי מים מהירים בגז ובחשמל, וגם למוסדות כמו מפעלי מזון, חדרי כושר וישיבות. אומרים לי שאני מחמם כל דבר חוץ מלהקות רוק.
דוד, מי צריך חימום תת רצפתי?
בעבר היו מחממים עם תנור נפט, גז או רדיאטור וב- 20 השנה האחרונות פרצו לחיינו המזגנים, אבל לא לכולם החימום של המזגן נעים, יש כאלו שלא מסתדרים וכל הזמן מדליקים ומכבים.
עוד אוכלוסיות שעבורן חימום תת-רצפתי הוא צורך הן חולי פרקינסון ואסטמה, אנשים עם קשיי נשימה. נכים ואנשים מבוגרים שמאוד סובלים מקור וגם מוגבלים בתנועה. לאוכלוסיות האלו החימום התת רצפתי ממש משפר את איכות החיים, מעבר למענה פונקציונלי.
חימום תת-רצפתי מתאים גם לבתים טרומיים שקשה לחמם או כשיש חלק בדירה שהמזגן לא מחמם טוב.
יתרון עצום נוסף של החימום התת רצפתי הוא חיסכון במקום. כשכל סמ"ר נדל"ן למגורים בערים הגדולות עולה 500₪, יש בעיה קשה של צפיפות. הרדיאטורים תופסים שטח קיר שאפשר היה לשים בו ריהוט, ועם חימום תת-רצפתי חוסכים מקום ששווה המון כסף.
איזה סוגי מערכות חימום תת רצפתי יש?
יש 2 סוגי מערכות. מערכות מים שעובדות או על גז או על משאבת חום חשמלית, ומערכות חשמליות.
במערכות המים מריצים בצנרת מים חמים בטווח מבוקר של חום ולחץ, הצינורות מתחממים והחום מתפשט, כתלות באיכות המילוי והבידוד. המים נעים בתוך מערכת סגורה, כדי למנוע מצב של אבנית שוקעת. פריסת הצינורות היא בצורת ספירלה, לכיוון אמצע החדר כדי שהחום יתפזר בו בצורה אחידה.
במערכות החשמליות למערכת אין אלמנטים חיצוניים, הכבלים עצמם הם גוף החימום והמים מתחממים מיידית. מבחינת ההכנות נדרש למקם קופסת חשמל בסמוך למחלק, ומכל תרמוסטט, בכל חדר, יצא אליה כבל חשמלי.
מערכות המים יכולות לחמם גם את המים לצריכה?
כן, האלמנט שמחמם את המערכת הסגורה שמתחת לרצפה, יכול לחמם גם את מי הצריכה שזורמים במערכת פתוחה.
מה ההבדלים בין המערכות מבחינת העלויות?
מבחינת ההתקנה – אם ניקח כדוגמה בית של 100 מ"ר בירושלים, אז מערכת חשמלית תעלה בסביבות ה-20 אש"ח, מערכת גז – כ-35 אש"ח ומערכת עם משאבת חום כ– 50 אש"ח.
מבחינת השימוש, במערכות החשמליות אין כלל עלויות אחזקה אך עלויות צריכת החשמל הן גבוהות מאוד, גם עבור מי שמייצר חשמל בבית ומוכר לחברת החשמל.
לגבי מערכות המים, אלו שעובדת על גז היא מצוינת אבל עלויות השימוש בה גבוהות. בהערכה גסה, בדירה ממוצעת של 100 מטר בי-ם, עלות החימום בגז תגיע ל-1,500 שח לחודש. ניתן להוזיל את עלויות ההפעלה באמצעות משאבת חימום חשמלית. ההשקעה הראשונית במשאבה תנוע בין 20,000 ל-40,000 ₪ אבל צריכת החשמל החודשית, בחורף, תרד לכ- 600-700 ₪ בחודש.
בחימום דוד מים חמים, משאבת חום לא מחממת את המים מיידית, כמו בגז, אבל היא תחמם את כל הדוד פי 5 יותר מהר מהבוילר. המערכת יודעת לבחור מתי לנתב את החום לתת רצפתי ומתי לדוד, ואפשר גם לחבר לדוד שמש ואז החיסכון הוא כפול.
מניסיוני, היתרון בהתקנת משאבת חימום הוא לאו דווקא כלכלי.
אם ניקח 4.5 חודשי שימוש בשנה, בחיסכון של 850 ₪ לחודש, ההוצאה על משאבת חום תחזיר את עצמה תוך מינימום 10 שנים, בלי לקחת בחשבון עלויות תחזוקה שיידרשו, בסבירות גבוהה. אבל יש כאן גם עניין פסיכולוגי. הרבה לקוחות מתקינים מערכת גז אבל, בגלל עלויות הצריכה, נמנעים מלהשתמש בה. לכן, כשאני מייעץ ללקוחות בבחירת המערכת, אני מעלה את עניין עלויות השימוש ובהתאם לתגובה, לפעמים מציע להם להשקיע עכשיו במשאבה בתוך הוצאות הבניה, כדי שהם באמת ישתמשו במערכת ואולי גם יחסכו בעלויות.
למי תמליץ על מערכת מים שעובדת על גז?
מערכת כזו יכולה להתאים לאנשים שכבר יש להם תנור גז בבית. בעזרת המערכת ניתן לחמם גם את מי הצריכה, ללא צורך בהוספת דוד שעלותו כ-10 אש"ח. ניתן גם לעשות הכנות כדי להוסיף בהמשך משאבת חום שתוזיל את עלויות האחזקה.
מבחינה הלכתית – מותר שהמערכת תעבוד בשבת?
הרבה שואלים את זה. החימום עצמו לא מהווה בעיה הלכתית בשבת. מה שכן יכול לקרות הוא שהמספרים בתרמוסטט ישתנו אם פותחים חלון בבית, אבל זה מאוד מינורי והרבנים כמעט לא מתייחסים לסוגיה הזו.
האם צריך להוסיף עובי לרצפה?
בד"כ, ובפרט בבנייה חדשה, אין צורך. אנחנו נכנסים בעובי המילוי שמתוכנן בין כה וכה. עם בידוד קלקר 2 ס"מ נדרש 10 ס"מ כולל עובי הריצוף עצמו, ועם פלציב 6 ס"מ – מספיק 8 ס"מ.
האם זה לא גורם לשקיעת אריחים?
לא נתקלנו בבעיה כזו, הבידוד מתואם לבניה בארץ ועומד בכל התקנים. ליתר ביטחון אני מבקש מהקבלן שיוסיף צמנט במילוי, בערך שק על 10 מטר, זה מועיל להולכה התרמית, וגם נותן עוד עוצמה למסה.
ואם עושים הדבקה או פרקט בלי להרים את הריצוף הקיים?
המערכת החשמלית היא המענה המתאים.
יש אפשרות להתקין חימום בפאנלים?
זה יכול להיות פתרון נקודתי ומהיר ליישום, כשלא רוצים להרים ריצוף. בתוך הפאנל יש גוף חימום שמחמם את האוויר בפיזור טוב ונעים בחדר. זה עפ"י תקן ובטיחותי בהיבט של חשמל, מים ומגע שלא גורם לכוויה. החסרונות הם שהפתרון לא זול ובגלל שהפאנל גדול יחסית, 14 ס"מ, (לעומת סוקל של מטבח הוא 12 ס"מ) לפעמים זה מגביל בהכנסת הריהוט לדוגמה ארונות בגדים.
מה עושים אם קדחו ברצפה והצינורות נפגעו? ומה לגבי תחזוקה?
עושים תיקון, עם מחבר – זה תקני. אנחנו עובדים עם צנרת SP ייעודית לתת רצפתי, שעמידה בעד 70 מעלות חום ולחץ של עד 9 אטמוספרות, כשבפועל מגיעים לעד 50 מעלות ו- 2.5 אטמוספרות.
לגבי תחזוקה, מניסיון בכ- 2,000 התקנות, למערכות החשמליות יש כמעט אפס תקלות. אם יש תקלה – פותחים ומתקנים, כדאי לשמור כמה מרצפות ספייר.
עד כמה המתכננים מעורבים בהקמת המערכת?
כשמתכננים שיפוץ או בניה ומגלים שיש בעיה בחימום של חלק מהבית – חימום תת רצפתי יכול לפתור את זה.
אנחנו שולחים ללקוח ולמתכננים תוכנית של המערכת שבה מסומנים כל השטחים המיועדים לחימום וכל התרמוסטטים, וחשוב מאוד לשלב אותה בתכנון המוקדם, כדי לדאוג מראש להכנות ולמקום לאלמנטים.
אנחנו לא פורסים צינורות מתחת למקלחות וגם לא מתחת לארונות שמגיעים עד לרצפה, כיון שכשאין תחלופת אוויר, החימום עלול לפגוע ברהיטים, ובכל מקרה זה אזור שלא נמצאים בו. כך שאם יודעים מראש את מיקום הארונות – אפשר לחסוך כאן בעלויות.
אילו עוד פתרונות אתם מספקים, מעבר לחימום תת רצפתי?
מחממי מים על גז שמיועדים רק למי צריכה – למשל פרויקט שעשינו בבית עם 5 מקלחות, שמנו 2 מחממים שכ"א מחמם 20 ל' בדקה כלומר ביחד 40 ל' בדקה, ככה שבני הבית יכולים להשתמש בכל חמש המקלחות בבת אחת ואפילו עם טיפה ספייר.
חימום מגבות – אפשר להתקין את זה בקיר או בתוך ספסל ישיבה. התוספת לעובי הקיר היא 8 מ"מ בלבד והדרישה היא להדביק את האריח בדבק שעמיד לחום.
מוצר נוסף הוא מקרן עילי שניתן להשאיר גלוי או להסתיר בגבס. זה עובד על אינפרה אדום בתדר נמוך ולכן הוא מכוון ישר לאנשים ולרצפה, ואין תחושה כמו של מזגן. כשהמקרן גלוי הוא לא מאוד אסתטי, וגם צריכת החשמל לא זולה.
אילו פרויקטים מיוחדים אתה זוכר?
יצרנו עבור סלון פאות שיער חדר לחימום מהיר של הפאות, שהלקוחות מביאות לחפיפה.
עשינו פרויקט לקייטרינג גדול. הטבח היה זקוק לכמויות של 30 ליטר מים חמים, ובמקום לעבוד בפרך במילוי במכלים קטנים, התקנו לו מונה שעומד ב 90 מעלות ומאפשר לו לשלוט בכמות המים שיכנסו.
בפרויקט נוסף בבית עם תנור נפט ישן ותקול, החלפנו את מערכת הסולר הקיימת במשאבות חום.
ומילה לסיכום?
פינוק או צורך – תלוי למי.
מה שבטוח – מי שכבר ניסה חימום תת רצפתי לא יוותר.
דוד לנצ'יצקי 053-3153150 d0533153150@gmail.com
מזג – פתרונות חימום מפנקים לבתי יוקרה
