בתור מעצבים או אדריכלים, סביר להניח שנתקלתם לא פעם בדרישות יוצאות דופן של לקוחות או נדרשתם לספק פתרונות יצירתיים לאירועים בלתי מתוכננים.
האתגרים שעמדו בפנינו, כמפקחי בנייה האחראים על פרויקט תלייה של מאובן עתיק תפסו גם אותנו בהפתעה וחייבו אותנו להתנהל כמו תולים מקצועיים במוזיאון.
המסקנות אליהן הגענו בסופו של תהליך, כמו גם בשני מקרים נוספים אשר נביא בפניכם, יכולות לשמש כנורת אזהרה בפני כל מעצב או אדריכל הנדרש ליישם עיצוב מקורי או עומד בפני דרישות בלתי שגרתיות מצד לקוחותיו.
נבחרנו לפקח על שיפוץ של דירת יוקרה תל אביבית.
האדריכל שהיה אחראי על השיפוץ, עידכן אותנו שפריטים של הפרויקט מיובאים כולם מחו"ל. אחד הפריטים המיובאים היה פריט אמנות ייחודי – מאובן בן כמה מיליוני שנים – שמשקלו, כך נמסר, הוא 70 ק"ג.
נתבקשנו להכין את הקיר לקראת התלייה שלו, וכך נעשה.
בינתיים הסתיימו עבודות השיפוץ בדירה. נרגשים לקראת פריט האמנות, חיכינו לבואו, רק כדי לגלות כי אנו עומדים, בפתחו של אירוע הנדסי בלתי צפוי.
להפתעתנו, משקל הפריט לא היה כפי שנמסר לנו תחילה, אלא פי 3! לוח האבן הכבד שקל 200 ק"ג.
כמובן שהקונסטרוקציה שהכנו לאותו מאובן, כלל לא תאמה למשקל הממשי ונדרשנו לבצע התאמה רצינית ושינוי בדרך הפעולה. אם היינו תולים את המאובן על התשתית שהוכנה לו, הנזק היה נוראי – הוא היה עלול להתמוטט ולגרום נזק כספי עצום והמון עגמת נפש למתכננים, למבצעים וכמובן, ללקוח.
בסופו של דבר, מצאנו פתרונות לכל אחת מהבעיות שצצו.
פתחנו את קיר הגבס, שתלנו בו עמודי פלדה RHS, לשם יציבות ובטיחות מרבית, סגרנו את הקיר בחזרה, צבענו ותלינו את הפריט הכבד באמצעות לא פחות מארבעה פועלים – בתלייה מיוחדת על חוטים בלתי נראים, בדומה לשיטת התלייה במוזיאונים.
כפי שאתם רואים בתמונה, למאובן שלום.
הוא ניצב חזק ובטוח על הקיר שיועד לו, וספק אם מי מהמבקרים באותה דירה תל אביבית יודע מה עומד מאחורי סיפור תלייתו.
דוגמה נוספת לתלייה שנראתה פשוטה תחילה, והפכה לבסוף לאירוע הנדסי של ממש, היא מקרה בו נתקלנו בשיפוץ פשוט לכאורה של דירה.
במסגרת השיפוץ, קיבלנו לידינו תכנון אדריכלי של ארונות אמבטיה, אשר תלויים מהקיר ואינם נוגעים ברצפה.
כאשר מדובר בבלוק או בקיר בטון פשוט – אין בעייתיות בתלייה ומבצעים קיבוע סטנדרטי לקיר. אך כאשר מדובר בקיר גבס, כמו במקרה הנוכחי, העסק עלול להסתבך.
בזכות האדריכל המנוסה שהיה ער לצורך וביקש מענה לנושא בשלב התכנון, בוצעו ההכנות המתאימות ואקט התלייה עצמו לקח שלש דקות בלבד.
הסיפור הבא על תליית דלתות הזזה במתחם משרדים במודיעין הוא דוגמא לעבודה מקצועית של אדריכלית ומפקח בניה, אשר הבינו את צרכי הלקוח ואת האפשרויות ההנדסיות העומדות בפניו וכך, באמצעות ראיית התמונה הרחבה יותר והמבט קדימה מנעו תקלות ואפשרו עבודה חלקה ומקצועית.
בשל חדרי העבודה הקטנים, רצו הלקוחה והאדריכלית להימנע ממצב של בזבוז שטח ואי הנוחות באיזור מרחב התנועה של דלת ציר ובחרו בדלת זכוכית נגררת על מסילה עליונה בלבד.
כאן כהכנה מוקדמת לתליה של דלתות הזכוכית הכבדות הותקנה בתקרה קורת פלדה אשר אליה חוברה מסילת הדלת.
אז היכן, אם כן, מתעורר הספק?
ברגע שאנו נתקלים בתלייה המשלבת פריטים ארוכים או כבדים במיוחד.
כלל אצבע חשוב, "כלל ה- 10-50 ":
בכל פריט שבולט מעבר ל-10 ס"מ ו/או שוקל יותר מ-50 ק"ג, נדרשת תשומת לב ותכנון מוקדם. במקרים אלה חשוב להסב את תשומת ליבו של מהנדס או מפקח לאלמנט החריג ולדרוש פתרון מתאים.
זכרו – עלות תכנון מוקפד היא שולית לעומת התיקון במקרה של היעדר תכנון או תכנון שגוי שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף יותר במקרה של פציעה ופגיעה בנפש.
לסיכום, מה ניתן ללמוד על הקשר בין העיצוב והעולם ש"מתחת לטיח"?
- כתב כמויות.
תכננו, תחלמו ותחדשו!
אך כשהתכנון כולל אלמנטים חריגים – ערבו מהנדס ומפקח בניה כבר בשלבים המוקדמים ביותר של הפרויקט, ואל תשאירו את התכנון לאנשי ביצוע בלבד.
מפקח מנוסה אמור לעלות על תקלות כאלה בכתב הכמויות, ולכן אסור לוותר על שלב זה.
- כלל 10-50
לכל פריט שבולט מעבר ל-10 סנטימטרים או שוקל יותר מ-50 קילו, יש להתייחס כאלמנט חריג עם פוטנציאל להפוך לאירוע הנדסי ודורש התייעצות ותכנון טכני.
- הימנעו ממבוכה בהמשך באמצעות תכנון מקדים. הלקוח רואה בכם "מפקחי על" של הפרויקט –אל תעמידו את עצמכם במצב בו אתם נאלצים לומר לו "לא ידעתי"!
חסכו מעצמכם ומהלקוחות שלכם את המבוכה בהתמודדות עם תקלות מיותרות שיכולות היו להיפתר כבר בשלב התכנון בשיתוף של מפקח הבניה או מהנדס.
נשמח אם תשתפו אותנו מניסיונכם בסיפורים דומים, על תליות חריגות שהצריכו תשתיות מיוחדות ודרכי פתרון יצירתיים ומקצועיים.
נתקלתם באלמנט חריג במהלך תהליך העיצוב או הבנייה, או אם אתם זקוקים לייעוץ נוסף אתם מוזמנים לפנות אלינו בשיחה, מייל או ווצאפ בכל שאלה שאתם נתקלים בה.
